אורחת: ד"ר ג'ודי גולדנברג מנחה: ד"ר ליאת בסיס
הרבה מדברים על איכות ההוראה והצורך לשפר אותה, ועל זה שהמורים לא תמיד מספיק טובים. איכות המורה הוא משתנה מרכזי באיכות ההוראה, ומחקרים מראים שאיכות המורה מושפעת מיכולות כמו הקשבה, הכלה, קבלה, היכולת להסביר בבהירות. הוראה היא אולי אחת המשרות בעלות הממשקים הרבים והמורכבים – תלמידים, הורים, מורים, רכזים, מנהלים, מפקחים, כולם רוצים ממך משהו, הרבה פעמים לא מרוצים, יש להם צרכים סותרים לפעמים.
במרבית המוסדות ללימודי הוראה תנאי הקבלה כוללים נתונים קוגניטיביים בלבד בשילוב של ראיון פתוח. מקצת המקרים מאפשרים מעקב ובדיקות תוקף. משרד החינוך מתנסה בשנים האחרונות בהקמה של מערך למיון שיטתי ללימודי הוראה שמטרתו לתת מענה משלים, כלומר בחינת החלקים ההתנהגותיים-אישיותיים החשובים כל כך להצלחה במקצוע.
אני מתכבדת לראיין הפעם את המנטורית המקצועית שלי, ד"ר ג'ודי גולדנברג, המקדמת את הנושא בעשור האחרון ותספר לנו איך הכל התחיל, מה מראה המחקר ולאן כל זה הולך.
שלושה דברים על ג'ודי:
ג'ודי עובדת בתחום המיון במרכז למדעי ההתנהגות (ממד"ה) של צה"ל עוד מלפני שנולדתי ובמקביל עוסקת בהוראה ובמחקר במכללה האקדמית 'תלפיות', מכללה להכשרת עובדי הוראה. השילוב האינטרדיספלינארי הזה יהיה רלבנטי עוד מעט לנושא הבלוגמטרי הזה.
יש לה תואר ראשון, שני ושלישי בפסיכולוגיה מאוניברסיטת בר אילן.
היא נשואה לחקלאי ובמסגרת זו, בכל שנה, היתה אחראית על אריזת הענבים לייצוא במשק המשפחתי למארקס אנד ספסנר. וכאן אני חייבת להוסיף – בכל ישיבה עם ג'ודי תמצא פירות טריים ודבש.
ג'ודי ברוכה הבאה. ספרי לנו - מהי מסיל"ה?
מסיל"ה היא מערכת מיון לסטודנטים ללימודי הוראה ("מיון סטודנטים ייעודי ללימודי הוראה" אם ללכת ממש על פי ראשי התיבות). מטרתה היא לאבחן את המועמדים ללימודי הוראה, בין אם במכללות ובין אם באוניברסיטאות. וזאת כדי לתת מענה לשתי מטרות:בחירת האנשים המתאימים ביותר ללימודי הוראה.סינון הלא מתאימים ומניעת כניסתם לתפקיד.בשנת 2012 ראש אגף הכשרת עובדי הוראה במשרד החינוך, נח גרינפלד, הקים צוות לחקור את הנושא של מיון מורים בארץ ובעולם. כתוצאה מנייר העמדה שנכתב התקבלה החלטה לבנות תהליך מיון שבודק את הצד האישיותי-התנהגותי בנוסף על הפן הקוגניטיבי שנבדק בציוני הבגרות ובפסיכומטרי. במהלך השנים אפיין הצוות את מקצוע ההוראה ופיתח מערכת מיון, בשנת 2015 נערך פיילוט ראשון, לקראת שנת הלימודים תשע"ז הופעל יום מסיל"ה על מועמדים להוראה, לקראת תשע"ח היתה עליה של 33% במספר המוערכים ביום זה ועוד עליה צפוייה השנה. עד כה נבחנו מעל 1000 מועמדים להוראה שציוניהם הועברו לכ-25 מוסדות אקדמיים ושימשו בתהליכי ההחלטה על קבלה ללימודי הוראה.
מה המיונים שהיו קודם למסיל"ה?
חשוב לציין כי עוד קודם למסיל"ה מתקיימים, זה מספר שנים, מיונים נוספים ללימודי הוראה, בעיקר במסגרות מצויינים כגון חותם. ביחס למיונים הסטנדרטיים לכלל המוסדות, כפי שעלה בנייר העמדה, במרבית המוסדות המכשירים להוראה מתקיים תהליך מיון לא סדיר. למעט נקודות סף שנקבעו על ידי משרד החינוך, המכללות מקיימות מערכות פנימיות. אין כל סטנדרטיזציה, וגם בתוך אותה מכללה למסלולי לימוד שונים יש מיון שונה. מרבית המכללות עושות שימוש בראיון פתוח, ללא מתן ציונים בממדים נבחרים או ציונים סופיים. תנאי הסף של משרד החינוך הם קוגניטיביים בלבד – בגרות ופסיכומטרי ואין התייחסות להתאמת המועמד להוראה בהיבטים התנהגותיים-אישיותיים. במידה ומידע זה נאסף במכללות במסלולים מסויימים, המידע אינו נשמר בצורה שיטתית ואינו מאפשר מחקר והמשך פיתוח.
למה לשנות?
במילותיו של קורצ'אק "אין לתת לילד מורה האוהב את הספר ואינו אוהב את האדם".
הוראה מאופיינת בעבודה מורכבת ומלחיצה שכוללת קשר יום-יומי עם תלמידים, מורים עמיתים, רכזים, מנהלים, מפקחים והורים. הצורך באבחון התאמה אישיותית למקצוע מסוג זה הוא משמעותי אולם ברוב המסגרות הוא לא נעשה כלל או בצורה שאפשר לבדוק את האפקטיביות שלו.
המטרה היתה להוסיף בצד המיון הקוגניטיבי שקיים, יום מיון שבודק התאמה אישיותית לתפקיד ההוראה. ולצד זאת, התהליך מציע מיון אחיד, שיטתי שנתוניו נשמרים ומאפשרים המשך תיקוף ושיפור.
במדינת ישראל יש כיום מיון אישיותי-התנהגותי כמעט לכל תפקיד; לצבא, לבנקים, לאנשי מכירות ולניהול בהייטק. אולם, לגבי מקצוע ההוראה מדובר במקצוע כמעט יחיד שפעמים רבות אין לו כל מיון למעט ציוני הסף הקוגניטיביים. במיונים לרפואה הגיעו להבנה דומה לפני מספר שנים. במשרד החינוך מנסים להחדיר את השינוי דרך יום מסיל"ה.
ויש גם שיקול כלכלי. מדובר בכספי ציבור שמממנים חלק ניכר מלימודי ההוראה. כל שנה מכשירים 12,000 מורים אך הצורך במערכת הוא קטן יותר. חשוב לבחור את המתאימים ביותר ולסנן את המועמדים שלא מתאימים למקצוע ההוראה עוד לפני כניסתם למערכת החינוך.
ממה מורכב יום מסיל"ה?
כל מועמד שרוצה ללמוד הוראה נרשם למוסד לימודים ספציפי. לאחר סינון ראשוני, חלק מהמועמדים נשלחים ע"י רכזי ההרשמה במוסד הלימודי ליום מסיל"ה. מסיל"ה היא מיון של יום אחד שאורך כשש שעות, לרוב מתקיים במכון מופ"ת בתל אביב (ישנן הסעות של מועמדים מהפריפריה למקום זה), ומיועד לבין 20-40 מועמדים להוראה ביום. היום נפתח בהסבר ולאחר מכן כולל את הכלים הבאים: שאלון ביוגרפי, מבחן אישיות אובייקטיבי ומבחן דילמות בהוראה. היום כולל גם שלושה מבחני מצב קבוצתיים, ראיון אישי מעמיק חצי מובנה ולבסוף הערכת עמיתים.
לנו תהליך מיון כזה נראה מוכר אלא שבעולם ההוראה זה חידוש אשר אינו מוכר לרוב האנשים ואינו מתקיים במרבית המוסדות. בנוסף כל הפריטים, השאלות והתרגילים מותאמים לעולם ההוראה והוא נגזר מפרופיל המורה הטוב שאופיין והוגדר בצוות מגוון שכלל נציגי מכללות, משרד החינוך ואנשי פיתוח ובהם נציגים של ערבים, דתיים וחילוניים.
את יכולה לתת דוגמא להתאמות שנעשו לעולם ההוראה?
למשל בפרופיל תמצאי מאפיינים כגון מחויבות להצלחת התלמיד, מוטיבציה ושליחות, וסובלנות לשונה. מאפיינים שלא רווחים במערכות מיון לעבודה או למסלולי לימוד אחרים. אלה רק שלוש דוגמאות מתוך כ-22 מאפיינים ייעודיים שמודדים ביום מסיל"ה.
אחד התרגילים בעל התוקף הגבוה הוא העברת שיעור, יש סימולציות בין הורה למורה, יש התנסות במתן משוב הדדי. גם השאלון הביוגרפי שואל על ניסיון בהוראה, עבודה עם ילדים ושאלות ביוגרפיות רלבנטיות לפרופיל ולהוראה. ושאלון האישיות מבוסס על תיאוריית חמשת הגדולים וגם שם, הניסוח הוא באופן יחסי להוראה.
מי המעריכים ביום כזה?
גם פה יש התאמה להוראה. אחת התרומות הייחודיות של היום הזה היא שלכל תרגיל וכל ראיון יש שילוב של שני סוגי מעריכים בלתי תלויים – פסיכולוג מתחום המיון לצד מדריך פדגוגי בכיר מסגל המכללות שעבר הכשרה מיוחדת.
בסוף היום יש צמד פסיכולוג-פדגוג שמעריך בתרגילים וצמד אחר של פסיכולוג-פדגוג שמראיין כך שמתקבלות 4 נקודות מבט בלתי תלויות מגוונות על כל מועמד.
יש טופס הערכה ייחודי מובנה לכל תרגיל ולראיון, כל ההערכות מוזנות למחשב בסוף היום וזה מחשב הערכות משוקללות במערכת ממוחשבת ייעודית.
ספרי קצת על תהליך הפיתוח? מי הוביל? איך זה התנהל?
יש כאן הדגמה לתהליך שינוי במערכת, מערכת שלא בקלות משתנה. זה דורש סבלנות, זה דורש שותפות של איש מתוך המערכת עם איש מקצוע. לאחר כתיבת נייר העמדה בנושא המיון להוראה בארץ ובעולם, משרד החינוך ביקש מאיתנו מחקר על מיון להוראה. אמרנו "לא צריך עוד מחקר, אתה רוצה מיון נבנה לך מיון". הרקע האישי והניסיון שהבאנו מהתרבות הארגונית של ממד"ה, שבה מקיימים מיונים כאלה ביחידות צבאיות רבות, כולל תרגילים קבוצתיים ומחקרי תוקף, איפשר הפרייה אינטרדיסציפלינרית. לקחנו את הידע הקיים והעברנו לקרקע אחרת, למקום שהיה פחות מקובל. במשרד החינוך מיון כזה נחשב חדשני.
בתוך התהליך היו שותפים כמה פסיכומטריקאים יקרים. חגית שניידר לקחה חלק בצוות, פיתחה את מבחן הדילמות, והשתתפה בפיילוט של יום מסיל"ה. אורית אייזנברג היתה המנהלת התפעולית בשנה הראשונה של הפעלת יום מסיל"ה ועזרה להפוך את החלום למציאות. לאחר כעשר שנות עבודה במיונים לרפואה, היא גוייסה לפרוייקט וניהלה אותו ביד רמה ובהצלחה.
האם מתבצעות התאמות לקבוצות ייחודיות?
יש מבחנים בערבית וצוות מעריכים דוברי ערבית עבור מועמדים למכללות כמו מכללות סחנין, בית ברל, המכללה הערבית בחיפה ואלקסמי.
בנוסף, יש יום מופרד לנשים ולגברים עבור מכללות חרדיות.
את יכולה לציין אתגרים וקשיים שהיו בתהליך השינוי הזה?
אני יכולה להזכיר שניים מרכזיים.
קיימת התנגשות בין הערך של החופש האקדמי של המכללות לעומת ערך הסטנדרטיזציה ובו מיון על ידי גוף אחד מרכזי. למרות שההערכות הן ברובן המלצות עבור המוסדות עדיין יש מתח בין אוטונומיה וסטנדרטיזציה.
אתגר נוסף קשור בסוגיית הדטרמיניזם. אנשי חינוך מתבססים על זה שניתן להכשיר ולפתח כל אדם, ואנשי מיון מתבססים על זה שיש כישורים ופוטנציאל שניתן לאתר אותו וכשיש צורך בסינון אז יש לבחור את המתאימים ביותר. ולא פעם נשמעות אמירות כמו – "איך היא אמורה לדעת להעביר שיעור במהלך יום המיון, זה מה שאנחנו מלמדים אותה, אז למה מצפים שהיא תדע זאת כבר במיון"?
למול זה מנסים להסביר שכשיש משאבים מוגבלים צריך להעדיף את האנשים המתאימים ביותר. ובנוסף אם רוצים לאפשר לסגלי המוסדות להשקיע בפיתוח המורים לעתיד, אז חשוב להביא אנשים בעלי פוטנציאל להצליח ולהצטיין. טיעון נוסף מסתכל על טובת הפרט- המועמד ללימודי הוראה. אם עלול להיות לו קושי להשתלב במקצוע הוראה ואם סיכוייו לנשור מהמקצוע גבוהים, חבל על הזמן, המאמצים והכסף שישקיע בלימודי הוראה וכדאי שיפנה למקצוע מתאים לו יותר. יום מסיל"ה מספק למכללות דו"ח סופי הכולל הערכות במספר תחומים שונים, וכן ציון התאמה סופי ללימודי הוראה. דו"ח זה יכול לשמש את המכללות בתהליך קבלת החלטות הן לכניסה ללימודים והן בהתאמת מסלול הלימודים.
מה הערך המרכזי שעשוי להיות למסיל"ה?
מסיל"ה תעזור לבחור את המתאימים להוראה, קודם כל, זה הייעוד שלה. מעבר לזה היא תסייע לייעול תהליכי הקבלה, תאפשר למוסדות להצליח בשיעורים גבוהים יותר, וכן לשפר תהליכי הכשרה. המוסדות מקבלים התפלגות ההערכות של המועמדים ויכולות לכוון הכשרה במיומנויות באזורים הדורשים שיפור אצל הקבוצה הנבחרת. בנוסף, אנו מכירים את התופעה שמיון וסינון קפדני יותר מעלים את היוקרה של המקצוע. יום מסיל"ה הוא בעל פוטנציאל להוסיף אטרקטיביות ויוקרה לתפקיד ההוראה, ולמתג את ההוראה כמקצוע הדורש מיומנויות אישיות ייחודיות.
יש כבר מידע על תוקף יום מסיל"ה?
בהחלט כן. כל הנתונים של הפיילוט ושלושת המחזורים נשמרו במאגרי מידע לצרכי מחקר. לאחרונה סיימנו מחקר תוקף על הקבוצה הראשונה למול ארבעה קריטריונים שונים של הצלחה בלימודי הוראה (בתום שנה ב' ללימודים): ממוצע ציונים (קוגניטיבי), הישגים בעבודה מעשית (התנהגותי), שאלון ייעודי שהעברנו למדריכים הפדגוגים לצרכי המחקר ונשירה/התמדה בלימודים.
הממצאים הראו שלניבוי הצד הקוגניטיבי של ממוצע ציונים, הבגרות והפסיכומטרי ניבאו ברמה דומה למבחני מסיל"ה, קצת מעל 0.3. אך עבור עבודה מעשית, רק ציוני המסיל"ה השיגו מתאמים מובהקים (בין 0.29-0.47). בשאלון הייעודי הכלים היו דומים. לגבי נשירה מלימודים, בגרות ופסיכומטרי לא ניבאו, אך יום מסיל"ה עמד בקשר של 0.28 עם התמדה. מתוך השליש התחתון בציוני מסיל"ה, 16% נשרו בשנתיים הראשונות ללימודים ובשליש העליון רק 4% נשרו. בשנים הבאות נמשיך לעקוב אחר האוכלוסיות ולתקף את יום מסיל"ה מול הערכות משנת ההתמחות בהוראה (הסטאז') ומהעבודה בשדה החינוך. בנוסף, אנו פועלים להרחיב את השימוש ביום מסיל"ה למועמדים נוספים ללימודי הוראה.
תודה רבה ג'ודי ובהצלחה בפרוייקט חשוב זה! לסיום הייתי רוצה לשאול, איזו פנייה היית רוצה להפנות לפסיכומטריקאים בישראל?
אני רוצה לקרוא לפסיכומטריקאים לנצל את הידע הרב במקצוע זה להפרות תחומים נוספים שבהם לא מקובל איסוף מידע שיטתי וסטנדרטי, שמירת מאגרי נתונים לצורכי מחקר, מעקב כמותי וסטטיסטי אחר יעילות תהליכים ועריכת מחקרי תוקף. יום מסיל"ה הוא ניסיון ליישם את האסכולה ואת השפה של הפסיכולוגיה התעסוקתית והידע הפסיכומטרי לטובת שיפור בחירת המורים העתידיים.
הבלוגומטרי הוא פלטפורמה לשיתוף בידע פסיכומטרי רלבנטי ובעל ערך. מוזמנים לבקר כאורחים, כמגיבים וכצופים שאינם נראים.
תגובות
1. כבוד ענת קדם (15/09/2018)
ג'ודי מורתי ורבתי...יש לך מניות על חלק גדול ממה שאני יודעת בהקמה ומחקר של מערכות מיון, מרשים לראות שאין לך רגע דל... אציין, וליאת מכירה זאת היטב, שכבר ב 2009 התקיים פרויקט מדהים בהובלה של נוח גרינפלד ובהשתתפות של ליאת ושלי בו הקמנו (פיתחנו והנחינו את המכללות בהפעלה) במהלך של חודשיים מערכת מיון למועמדים להסבה להוראה שהמדינה נתנה להם תמריץ ויצרה בכך מרחב מיון חדש. המערכת כללה מבחן מקצועי דיסציפלינרי, שני מבחנים קבוצתיים (מבחני מצב) וראיון אישי