אורחת: שלומית כהן-אלקסלסי מנחה: ד"ר ליאת בסיס
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. מעצמת נתונים שעבור רבים היא קופסא שחורה. פגשתי את שלומית כדי לשמוע קצת על מאחורי הקלעים של הגוף החשוב הזה. ואיך זה להיות בצוות המוביל שמאחורי הסלוגן: "בכל רגע נתון". על תפיסת השירות ועל הדברים שעוד צריך לשפר.
ללשכה המרכזית לסטטיסטיקה יש נתונים שצריכים להיות רלוונטיים לכל אחד ואחת מכם. המטרה היא שבסוף הקריאה, הגוף הזה יהפוך נגיש מעט יותר עבורכם.
שלושה דברים על שלומית:
עובדת בלמ"ס מזה 10 שנים בתחום איסוף הנתונים כסוקרת, ובשמונה השנים האחרונות היא עוסקת בהפצת המידע באגף דוברות תקשורת והסברה, במענה יומיומי לפניות המשתמשים בנתונים, בהדרכה ובהכוונה.
יש לה תואר ראשון בסוציולוגיה ומדעי המדינה.
לפני שהגיעה לעיסוק הנוכחי היתה מרקידה וכוריאוגרפית בריקודי עם במשך שנים רבות והיא יודעת מאות ריקודים...
מהו אגף דוברות תקשורת והסברה?
אגף דוברות תקשורת והסברה אמון על הקשר של הלמ"ס עם הציבור או במילים אחרות הוא מהווה את הפנים של הלמ"ס לעולם. באגף עונים לפניות בדוא"ל, טלפון ופגישות. נותנים שירותים למגזר הממשלתי, לשלטון המקומי למגזר החברתי והעסקי. בשנים האחרונות, המטרה היא לקדם שימוש בנתונים גם בפעולות יזומות ולא רק במסגרת מענה על שאלות. זאת על-ידי פוסטים בפייסבוק, סרטונים ביוטיוב, הודעות לתקשורת, כנסים מקצועיים ועוד.
בעבר יחידות המידע עסקו בעיקר בלמצוא ולמסור את המידע עבור הלקוחות. מהפכת האינטרנט, ואתר הלמ"ס שהוקם ב-1995, גרמו לשינוי כך שהיום, עיקר פעילות היחידות מתמקדת בכיוון המשתמשים לאתר מה שהם צריכים ולבצע שימוש מושכל בנתונים. האתר החדש (הנמצא כרגע בתקופת הרצה) אמור להיות ידידותי ולהנגיש את המידע למשתמשים.
אם תוכלי לתאר בשתי מילים את הלמ"ס ומיהם הלקוחות המרכזיים שלו?
הלמ"ס הוא משרד ממשלתי, הוא מהווה יחידת סמך של משרד רוה"מ. מטרתו היא לייצר נתונים ברמה מקצועית גבוהה, אובייקטיביית ומנותקת פוליטית ולמעשה להיות הגוף הרשמי שממנו מקבלי ההחלטות ישאבו את הנתונים.
יש לקוחות רבים ומגוונים שבהם מרכז המידע של הכנסת (מ.מ.מ) דרכו צורכים מידע חברי כנסת שרוצים לקדם נושא, גופי מחקר כגון מרכז טאוב, מכון ירושלים, המכון לחקר החברה החרדית, היחידה האסטרטגית של עירית תל אביב ועיריות גדולות נוספות; חברות ציבוריות ופרטיות, יועצים עסקיים שמייעצים לחברות; כלי תקשורת; ארגונים בין לאומיים למשל OECD שאליו מוציאים נתונים של ישראל לטובת השוואות בינלאומיות; med stat ועוד; סטודנטים ותלמידים. דוגמא משעשעת בהקשר הזה היא תלמיד כיתה ד'2 שכתב לנו מכתב, הוא שאל את אביו כמה זבובים יש בישראל והוא שלח אותו לכתוב אלינו. מובן שזה סוג הנתונים שאין ביכולתנו לאסוף... מעבר לכך מתקבלות פניות מהציבור הרחב, שפונה בשאילתות שונות. אחת הנפוצות היא שמות נפוצים. הורים שילדו פונים כדי לבקש את השמות הנפוצים. אפשר גם לבדוק כמה השם הוא יוני-סקס.
איך נראות פניות הציבור והעבודה מולן?
יש כ-2000 פניות בחודש. הפניות עשירות מאוד מבחינת מגוון הנושאים. הנה כמה דוגמאות. אנשים שמחפשים לראות מה קרה לאחוז האבטלה בעשור האחרון ומהו הנתון הכי עדכני שקיים בנושא.
פנייה מקרן שעובדת על דיור בר השגה ומשכירים דירות לטווח ארוך ורוצים לקבוע מחיר שכירות, ביקשו לדעת הכנסה של עשירון שביעי (עשירון של הכנסה, משקי בית) כדי לקבוע גובה שכירות.
שוכרים שרוצים לדעת שלא רימו אותם ע"י בדיקת עליית מדד שכר דירה.
נשים גרושות שמקבלות מזונות וצריכות לחשב את שיעור עליית מדד המחירים לצרכן.
אלה פניות מיקרו כלכליות. יש גם דוגמאות לפניות במקרו.
למשל בנק גדול רוצה לראות צמיחה של המשק, ומבקש נתונים שלא מצא בלוחות; למשל מוצא תמ"ג אבל רוצה את התל"ג.
יש פניות חברתיות למשל עמותה מסויימת ביקשה נתונים על מספר המשפחות עם ילדים צעירים לצורך מאבק על הגדלת ימי החופשה להורים עובדים.
בחג הסיג'ד רצו להוציא הודעה על החג וביקשו מידע על קהילת יוצאי האתיופיה. ושאבו אותו מנתוני הלמ"ס.
הצוות שלנו בכוננות על הטלפון והדוא"ל ומשיב במהירות. יש 4-5 מידענים שאחראים על הפניות. אנחנו נותנים שירות אדיב וסבלני, ללא תשלום, להנגשת נתונים שלא נמצאים באתר.
דילמה מרכזית בהקשר זה היא האם להעמיק בנתונים ובבקשה לעומת לתת מענה מהיר לפניות רבות. לפעמים אנחנו צריכים לעצור את עצמנו כדי לתת מענה למשתמשים נוספים.
תפיסת השירות חשובה כשלעצמה וגם כדי לייצר תדמית חיובית בעיני האזרחים (ולא רק כנודניקים שדופקים בדלת). המחויבות של אזרחים לשתף פעולה בסקרים היא חשובה ביותר.
הזכרת קודם את מהפכת האינטרנט, מה הערך המוסף של הלמ"ס היום, ביחס לגוגל?
הטכנולוגיה מאפשרת כיום לכל אזרח נגישות מיידית לנתונים מצד שני היא לא עוקבת אחרי אופן השימוש בנתונים האם הוא מושכל או לא. אז קודם כל ככל שאנחנו ננגיש את המידע בצורה טובה יותר, יהיו פחות טעויות באופן השימוש בנתונים. דוגמה טובה לכך היא שבלמ"ס תמיד צמודים לנתונים הגדרות והסברים ותמיד יש קישור לנתונים קודמים בנושא ולנושאים קרובים. וזאת להבדיל מלוח ש"מגרילים" בגוגל.
באתר החדש יהיו יותר חיבורים בין תחומים והוא נבנה לא בגישה של לארגן את מה שאנחנו יודעים לתת אלא בגישה של מה אנשים צריכים ואיך מתכווננים לזה.
הנתונים עשויים להתקבל בצורה פחות מהירה מחיפוש בגוגל אך המהימנות שלהם גדולה יותר.
יתרון נוסף הוא שנתוני הלמ"ס מקובלים במדינה ובמוסדותיה כנתונים הרשמיים לפיהם מתקבלות החלטות ציבוריות. (לדוגמה: האשכול הסוציו-אקונומי של הרשויות המקומיות).
האם יש נתונים שלא מקבלים במה ציבורית?
יש נתונים רגישים שלא מתפרסמים, בעיקר סביב נושאים ביטחוניים או נתונים העלולים לחשוף את הפרט.
באיזו מידה נעשה ניסיון לשמור על אובייקטיביות?
נעשים מאמצים שונים כדי לשמור על אובייקטיביות. למשל, לא נותנים הרבה הסברים; לא מעדכנים את הסטטיסטיקה בהתאם לחדשות אלא עובדים עפ"י תחזית פרסומים שנקבעת מראש; לא נותנים נתונים לשאילתות שדורשות פרשנות או שיפוטיות למשל כמה מזרחים יש בישראל או מה רמת הגזענות באוכלוסייה. אני אעזור לפונה לתרגם את הצורך שלו לנתונים יותר אובייקטיביים.
אני מבינה שהחזון הוא שהנתונים לא יישארו אצלך ובאמת יהיו נגישים ובשימוש הלקוחות. את יכולה לשתף אותנו באתגרים?
אחד האתגרים הוא להישאר עדכניים בקצב שבו העולם משתנה. לכן אנחנו בטוויטר, כנסים ופייסבוק. יש תחרות מתמדת מול ריבוי מקורות המידע.
אתגר נוסף הוא בתוך הארגון - הטכנולוגיה הפנימית היא אתגר, למשל המעבר ל share point מאופיס. הכמויות העצומות של הפניות והמידע הרב בנושאים הרבים דורש מערכת חכמה של ניהול הידע.
אתגר אחרון הוא האתר החדש שנמצא בעבודה תקופה ממושכת ואנחנו מצפים להעלותו בקרוב.
תודה רבה שלומית ובהצלחה באתגרים ובמימוש החזון! לסיום הייתי רוצה לשאול, איזו פנייה היית רוצה להפנות לפסיכומטריקאים בישראל?
אני רוצה להזמין אתכם להיכנס לאתר הלמ"ס, לגלות אוצר בלום של נתונים שיכולים לשמש אתכם בעבודתכם וגם בתחום האישי. בכל שאלה בה תיתקלו במסגרת חיפוש הנתונים אתם מוזמנים לפנות אלינו ליחידת המידע של הלמ"ס "בכל רגע נתון" בטלפון, בדוא"ל או בפייסבוק לפי הפרטים המובאים בדף השירות לציבור באתר הלמ"ס.
הבלוגומטרי הוא פלטפורמה לשיתוף בידע פסיכומטרי רלבנטי ובעל ערך. מוזמנים לבקר כאורחים, כמגיבים וכצופים שאינם נראים.
תגובות
1. חדר המחקר בלמ"ס אייל גמליאל (12/03/2018)
תודה לשלומית ולליאת על המידע החשוב. תמי קנת כהן, יונתן סער, גיל גולדויג ואנוכי מנהלים בנושא תיקוף ציוני הקבלה למכללות - מחקר שממומן על ידי קרן המחקרים של המרכז הארצי לבחינות ולהערכה. לשם כך ביקרנו בחדר המחקר של הלמ"ס מספר פעמים. על מנת להתחיל לעבוד בחדר המחקר צריך לעבור מספר שלבים, אך הנתונים שהועמדו לרשותנו שם הצדיקו את המאמץ.