top of page

"נעים להכיר"

אנשים, ארגונים, מיזמים ותוכניות שעוסקים במבחנים, מדידה והערכה

אבחון תעסוקתי מונגש לאנשים עם לקויות ראייה או עם עיוורון
מאת: דפנה חיימוביץ', פסיכולוגית תעסוקתית מומחית ומדריכה, אחראית אבחון במגדל אור.
פרטי קשר להתייחסות: Dafnav@migdalor.org.il

 

הקדמה

פיתוח של טכנולוגיות וכלי הערכה לאנשים עם מגבלות ראייה או עם עיוורון (אבלר"ע) הוא עדיין בגדר אתגר. אף שההתנהלות המקובלת כיום כוללת שימוש בכלים קיימים אשר פותחו להערכת אנשים רואים, ניתן לשער כי כלים שפותחו ונורמלו במיוחד עבור אנשים עם עיוורון או עם לקות ראייה יהיו יעילים יותר בהערכת התפקוד הקוגניטיבי של אוכלוסייה זו. ואולם, נכון להיום, קיימים בעולם יחסית מעט כלים כאלה עבור מבוגרים (Paul, Jack & Arthur, 2002).

 

סוגיית הנגשת מבחנים לאבלר"ע הינה מורכבת ביותר, והאתגר נובע ממספר גורמים. ראשית, קיים מספר מצומצם של גופים מקצועיים בעלי ידע ועניין בתחום של אבלר"ע. גופים אלו עוסקים לרוב בשיקום תפקודי, נפשי ותעסוקתי, ואין להם די משאבים, פניות וידע מקצועי בפיתוח מבחנים. לעומת זאת, לארגונים להם משאבים וניסיון רב יותר בתחום פיתוח המבחנים יש אינטרס נמוך להשקיע משאבים וכוח אדם בפיתוח כלים לאוכלוסייה כה מצומצמת. שנית, העברה של חלק גדול מן המבחנים המותאמים לאבלר"ע דורשת הכשרה מעמיקה וארוכה של אנשי המקצוע, וההעברה עצמה היא לא פעם ממושכת וצורכת זמן יקר.

 

בנוסף, פיתוח המבחן עצמו הוא תהליך מורכב, היות ונדרשות גרסאות שונות עבור אנשים עם לקויות ראייה שונות- מבחנים מוגדלים, קוליים, מתורגמים לברייל, עם קונטרסטים שונים, ונדרש ידע ספציפי כדי לדעת כיצד להתאים את הגרסה המתאימה לנבחן הספציפי. גם שאלת ההתאמה של מבחן קיים לאופני העברה שונים טעונה בדיקה. כך, קיימות אינדיקציות לכך, שהעברה של מבחן לברייל, למשל, משנה את תוקפו (Reid, 1997), הנגשת מבחן ממוחשב אמריקאי לפורמט קולי טעונה שינוי מבנה המבחן בשל סוגיות של זיכרון עבודה וקשב סביב נושא המסיחים ועוד. בנוסף, לאור צמצום האוכלוסייה של אבלר"ע, קיים קושי להגיע למדגמים מייצגים ובכך לבסס נורמות מסודרות.

 

עולה גם שאלה האם נכון בכלל לבסס נורמות ייחודיות, לאור העובדה כי בסופו של דבר אבלר"ע נדרשים להשתלב בלימודים ועבודה עם האוכלוסייה הכללית. בד בבד ניתן לראות כי קיימת שונות בציונים במדדים השונים בין אבלר"ע לבין האוכלוסייה הכללית ואף לבין אוכלוסייה הפונים לייעוץ תעסוקתי, כפי שיתואר בהמשך.

 

מגדל אור

בישראל קיימים כ-24,000 אנשים בעלי תעודת עיוור, המהווים כ-10% מכלל האנשים עם מוגבלות המוכרים על ידי אגף השיקום במשרד הרווחה, 27% מהם בגילאי העבודה.

 

מגדל אור הוא מרכז שיקום תפקודי ותעסוקתי המתמחה באנשים עם לקויות ראייה ועיוורון. הפונים למרכז מגיעים כדי לגבש תכנית שיקום לימודית-תעסוקתית, שמסייעת להם בסופו של דבר להשתלב בעולם העבודה. בדומה למסגרות שיקומיות אחרות, הפונים עוברים בתחילה אבחון תעסוקתי שמאפשר לקבל תמונה מקיפה על יכולותיהם, נטיותיהם ואישיותם. זאת, בכדי לגבש תכנית שיקום לימודית-תעסוקתית המתכללת את כל אלו, ומביאה בחשבון את מגבלות הראייה והעזרים הטכנולוגיים המצויים בשימוש. לאור זאת, פותח במגדל אור מודל ייחודי של אבחון תעסוקתי מונגש. כחלק מכך, קיים במגדל אור תהליך רציף של הנגשה ופיתוח של כלי אבחון שונים לאוכלוסיית האבלר"ע.

 

לאור המאפיינים הייחודים של לקות הראייה, לא ניתן לקבל תמונה מלאה ולסייע באופן אפקטיבי בגיבוש תכנית לימודית-תעסוקתית הולמת, בהיעדר התייחסות מקיפה למאפיינים התפקודיים של האדם. לפיכך, האבחון התעסוקתי במגדל אור מהווה אינטגרציה של שני החלקים: אבחון לימודי-תעסוקתי הכולל הערכה של כישורים, נטיות תעסוקתיות והערכה אישיותית, ואבחון תפקודי הכולל מבדק ראייה, מבדק טכנולוגי (שמטרתו להעריך את היכולת האוריינית, התאמת עזרים ממוחשבים וגיבוש המלצות לעזרים טכנולוגיים) ומבדק ניידות וכישורי חיים (שמטרתו להעריך את תפקודי הניידות וכישורי חיים יומיומיים).

 

באבחון התעסוקתי-לימודי קיימים שלושה מוקדים עיקריים להערכה: אבחון כישורים ויכולות; אבחון נטיות וצרכים תעסוקתיים; הערכה אישיותית ובינאישית. להלן יפורטו הכלים הייחודיים המשמשים להערכת יכולות וכישורים ולהערכה אישיותית.

1. הערכת כישורים ויכולות
א. תהליך הערכת הכישורים במגדל אור משלב מבחנים בהקראה מן החלק המילולי של מבחן הווכסלר ומבחנים פסיכוטכניים ממוחשבים של חברת טופ שיא, המועברים באופן מונגש. עבור אנשים עם לקויות ראייה המסוגלים לעבוד עם הגדלה במחשב, מועברים המבחנים תוך שימוש בהגדלה המובנית של Windows או בתוכנת הגדלה חיצונית. לעומת זאת, עבור מאובחנים עם עיוורון מלא או לקויות ראייה קשות, אשר אינם מסוגלים לעבוד עם מחשב בעזרת הראייה, פותח בשיתוף חברת טופ שיא מבחן סדרות חשבוניות קולי ממוחשב, המאפשר הערכה של הפוטנציאל לחשיבה מספרית-חשבונית.

 

מן הנתונים שנצברו עד כה, עולה כי הציונים של הנבחנים במבחן הקולי נמוכים בסטיית תקן אחת לפחות מאלו של האוכלוסייה הכללית. ניתן להסביר זאת הן בחסכים הלימודיים אשר עימם מתמודדים אבלר"ע, במיוחד בתחום המתמטי. כמו כן, ניתן לשער כי העובדה שהמבחן הקולי מערב גם פרמטרים נוספים, כגון זיכרון שמיעתי וזיכרון עבודה, הם משפיעים על הנמכת הציון חרף תוספת הזמן.

 

ב. מגדל אור יצרה אבטיפוס של מבחן קוביות מישושיות, הדומה למבחן הקוביות המשמש בחלק הביצועי של מבחן הווכסלר. הכלי הוכנס לשימוש כחלק מן האבחון התעסוקתי השוטף. השימוש בקוביות המישושיות מאפשר הערכה של היכולות הביצועיות-טקטיליות, יכולות האנליזה והסינתזה והתרשמות מסגנון העבודה של מאובחנים עם לקויות ראייה קשות (כולל צמצום בשדה ראייה, עיוורון צבעים חמור או עיוורון מלא), אשר אינם יכולים להיבחן במטלת הקוביות הסטנדרטית. כרגע נאספים במגדל אור נתונים על מנת לגבש נורמות ספציפיות לאוכלוסייה הייחודית של אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון בישראל.

 

ג. מטלת Do Work – מבחן אקולוגי תצפיתי דינמי, אשר פותח עבור מגדל אור על ידי חברת אשנב. מטרת המבחן היא לבנות מדגם עבודה שאינו סטטי ומונגש עבור אבלר"ע, לצורך אבחון כישורים המתאימים לעבודה אדמיניסטרטיבית. המבחן מורכב ממטלות מגוונות, כגון ביצוע שיחות טלפון, חיפוש אינטרנטי, שליחת אימיילים, תיעוד וניהול לו"ז, והוא מועבר בטכנולוגיה המותאמת לאבלר"ע (הגדלה, הקראה או כתב ברייל). המבחן קצוב בזמן ומוערך מול נורמות ספציפיות לאוכלוסייה הרלוונטית.

 

ד. מבחן ריי שמיעתי – מבחן המורכב מרשימות מילים המוקראות לנבחן. מטרת המבחן היא בדיקת למידה וזכירה מילולית. המבחן מאפשר מדידה של מגוון פרמטרים: זכירה מיידית, עקומת למידה, אסטרטגיות למידה (קיומן או העדרן), נטיות להפרעות זיכרון: רטרואקטיביות ופרואקטיביות. מבחן זה משמש במגדל אור במקרים של אנשים עם לקויות ראייה קשות ועיוורון, אשר קיימת לגביהם שאלה לגבי תפקודים ניהוליים, ואינם מסוגלים לעבור מבחנים אחרים המשמשים להערכת תפקודים דומים, והמועברים בעזרת הראייה.

2. הערכה אישיותית

א. שאלון BTS קולי – מגדל אור, בשיתוף חברת טופ שיא, פיתחה שאלון אישיות קולי ממוחשב על פי מודל ה- Big 5. השאלון מאפשר הערכה אישיותית נגישה של אנשים עם לקויות ראייה או עיוורון במסגרת האבחון הלימודי-תעסוקתי. התהליך של בדיקה וביסוס נורמות ייחודיות לאוכלוסיית אנשים עם לקויות ראייה ועיוורון נמצא בעיצומו. הנתונים שהצטברו עד עתה מייצגים כ-500 מקבלי שירות שנבחנו במגדל אור בין השנים 2014-2022.

 

ב. MAT: Music Apperception Test – כלי להערכה אישיותית, המורכב מקטעי מוזיקה שונים, עליהם מתבקשים המאובחנים להמציא סיפורים. הציינון הינו אובייקטיבי ומבוסס על מדדים של תוכן, מבנה, שטף וכו'. הכלי עבר פיילוט במגדל אור ומשולב כיום בסל הכלים האבחוניים בתהליך האבחון. בשלב זה, לאור המגבלות והאילוצים המוכתבים מסיטואציית האבחון, הוחלט על העברה איכותנית מקוצרת של הכלי. מנתונים של 10 מקבלי שירות שהצטברו עד כה עולה, כי התכנים העולים מן הסיפורים תואמים ברובם לתכנים הפופולריים המצופים מכל קטע. כמו כן, מסתמן קשר תמאטי בין התכנים העולים מן הסיפורים על הקטעים המוזיקליים לתכנים העולים מכלים השלכתיים אחרים, כגון TAT או שאלון השלמת משפטים.

סיכום

כאמור, תהליך האבחון התעסוקתי עבור אבלר"ע מחייב התאמות ופיתוח כלים ייחודיים, בכדי לאפשר להם אבחון נגיש, שישקף את יכולותיהם, כישוריהם ונטיותיהם התעסוקתיות, ויהווה בסיס להכוונה תעסוקתית-לימודית המתאימה להם. התאמת הכלים היא קריטית והמשך פיתוח כלים נוספים חיוני, אולם ישנה חשיבות רבה גם להבנה מעמיקה של הפסיכולוגים המאבחנים את לקויות הראייה השונות, השלכותיהן על התפקוד, הטכנולוגיה המסייעת הקיימת להנגשת עיסוקים ולתפקוד עצמאי.

 

ללא אינטגרציה בין החלקים התפקודיים, מבחנים מותאמים והבנה מעמיקה, לא ניתן לבצע אבחון מקצועי ואפקטיבי. כמו כן, נראה כי יש מקום לשקול מעורבות של גופים ממשלתיים במימון ובקידום של תהליכי פיתוח ומחקר של כלי הערכה מונגשים.

 האגודה הישראלית לפסיכומטריקה (אפי)

bottom of page