מיהם העוסקים בפסיכומטריקה בישראל?
עדכון על מסמך האפיון מטעם האגודה הישראלית לפסיכומטריקה
מאת: ד"ר צור קרליץ, המרכז הארצי לבחינות ולהערכה
פרטי קשר להתייחסות: tzur@nite.org.il

 

בשלוש השנים האחרונות עוסקת ועדה מטעם מועצת אפי בפיתוח מסמך הגדרות לעיסוקים השונים בתחום הפסיכומטריקה בישראל. הוועדה כוללת את ד"ר ריטה סבר, ד"ר רוני ברצלבסקי, נועה גזית וד"ר צור קרליץ. יוזמה זו היא תולדה של שולחנות עגולים שנערכו בכנסים קודמים של אפי בהן התעוררה סוגייה הנוגעת לאופן בו מוגדרת הזהות העוסקים בפסיכומטריקה בישראל.

בהעדר הסמכה רשמית או מבחן רישוי הנדרש על מנת לעסוק בתחום ובהיעדר הגדרה ברורה של התחום והעיסוקים הקשורים אליו, קיימת עמימות הפוגעת בזהות המקצועית של העוסקים בתחום. בדיונים במסגרת השולחנות העגולים עלתה התחושה שהעמימות סביב הזהות המקצועית של פסיכומטריקאים משליכה גם על הזהות של אפי כארגון המאגד את אנשי המקצוע בתחום.

בעקבות זאת הוקמה הוועדה שמטרתה הייתה לפתח מסמך ובו יגובשו הגדרות מוסכמות לעיסוקים השונים בתחום הפסיכומטריקה. עבודת הוועדה החלה בסקירת ספרות ובניסוח קווים כלליים להגדרות העיסוקים. באוקטובר 2020 הועבר סקר בנושא לתפוצת חברי אפי בעבר ובהווה. מטרת הסקר הייתה למפות את תחומי העיסוק של חברי האגודה, את ההכשרות שעברו, את מקומות העבודה שלהם ואת הגדרות התפקיד הרשמיות שלהם.

מהסקר עלה, בין השאר, שכ-40% מחברי האגודה אינם מגדירים עצמם כפסיכומטריקאים. עם זאת, כאשר התבקשו לפרט על עיסוקיהם, חלק ניכר ציינו שהם עוסקים בפסיכומטריקה כחלק מהעיסוק המרכזי שלהם (לרוב מחקר). מידע מפורט על תוצאות הסקר הוצג בכנס אפי 2021 (ראו מצגת כאן).

בספטמבר 2022 הוועדה סיימה להכין טיוטה ראשונה של מסמך ההגדרות ושלחה אותו לקבלת משוב מחברי האגודה בעבר ובהווה. מרבית המגיבים שיבחו את המסמך, וחלקם העלו נקודות לשיפור והצעות לשינוי. בעקבות המשוב, הוועדה הגיעה למספר תובנות שישתקפו במסמך המעודכן.

כאמור, מטרת הוועדה היא ליצור מסמך שיעזור בחיזוק הזהות המקצועית של האגודה וחבריה. אחת התובנות שעלו מהמשוב היא שהניסיון לתת הגדרה למקצוע הפסיכומטריקאי לא בהכרח יעזור בחיזוק הזהות המקצועית ועשוי אפילו לפגוע בה. אנו סבורים שעלינו להימנע מלהגדיר את הזהות המקצועית של "פסיכומטריקאים", מכיוון שהגדרה כזו תהיה צרה מלהכיל את מגוון העיסוקים בתחום.

יתרה מכך, כפי שעלה מהסקר, בתחום הפסיכומטריקה עוסקים לא רק מי שמגדירים עצמם כפסיכומטריקאים, אלא רבים אחרים, אשר הזהות המקצועית שלהם היא אחרת, אך במסגרת תפקידם הם זקוקים לידע ולכישורים פסיכומטריים הנדרשים מכל העוסקים בתחום. אם המטרה שלנו היא לחזק את הזהות המקצועית של חברי האגודה, עלינו למפות את מרחב העיסוקים בתחום הפסיכומטריקה ולהימנע מהגדרת המקצוע "פסיכומטריקאי".

על כן הוחלט לנקוט גישה אחרת. במסמך המעודכן התחלנו מהגדרת עבודה של תחום הפסיכומטריקה. הגדרת העבודה היא רחבה ועל כן מאפשרת לאפיין את המשותף לכל העוסקים בתחום, או במילים אחרות, למצוא את הקו המקשר בין חברי האגודה. הגדרת העבודה שנבחרה היא: פסיכומטריקה היא תחום העוסק בהיבטים תאורטיים ופרקטיים של מדידה והערכה במדעי החברה. 
 

תחת ההגדרה הזאת סווגו העוסקים בתחום לחמישה סוגים של עיסוקים:

 

1. מחקר – תכנון, ביצוע ופרסום של מחקרים תיאורטיים ויישומיים בנושאי מדידה והערכה

2. פיתוח כלים – תכנון, פיתוח ושיפור של כלי מדידה מסוגים שונים (כולל פיתוח כלים דיגיטליים והתאמת כלים)

3. ניתוח נתונים – תכנון, עיבוד וניתוח של תוצרי מדידה והערכה

4. שימוש בכלים – אבחון או הערכה המתבססת על כלי מדידה לצרכים יישומים או מחקריים

5. ניהול מערכות מדידה – תכנון, ארגון ותפעול שוטף של מערכות בחינה והערכה

המסמך המעודכן כולל תיאור מפורט של מאפייני העיסוקים השונים ושל הידע והכישורים הנדרשים בכל עיסוק. בכנס אפי הקרוב נקיים שולחן עגול נוסף ובו נדון בסוגיות שעלו במהלך העבודה על המסמך, ובשימוש הצפוי במסמך זה בעתיד. לאחר הכנס, נשלח את המסמך המעודכן לעיון חברי האגודה.