איך מודדים חשיבה יצירתית במחקר פיזה?
מאת: ד"ר נעה שחורי איל, מרכזת בכירה בתחום מחקרים בינלאומיים, ראמ"ה
פרטי קשר להתייחסות: noash@education.gov.il

 

כמה מילים על מחקר פיזה
מחקר פיזה (PISA - The Programme for International Student Assessment) הוא מחקר בין-לאומי רחב היקף שנערך מאז שנת 2000 ע"י ארגון ה-OECD. מחקר פיזה נועד לאפשר לכל מדינה לבדוק את התפוקות במערכת החינוך שלה ולהעריך את הישגי התלמידים מנקודת מבט בין-לאומית משותפת ומוסכמת. המחקר נערך במחזוריות של אחת לשלוש שנים ומשתתפים בו תלמידים בני 15 (ברוב המדינות תלמידים אלו לומדים בכיתות ט-י). פיזה הוא המחקר הבין-לאומי המקיף ביותר בתחום החינוך מבחינת מספר המדינות המשתתפות והיקף התחומים הנמדדים בו, והוא נחשב חדשני ומוביל בתחום מחקרי החינוך.
 

במחקר נבדקים שלושה תחומי אוריינות: מדעים, קריאה ומתמטיקה, ובכל מחזור מחקר מושם דגש על אחד מהם. נוסף על שלושה תחומים עיקריים אלו נבדקים בכל מחזור גם "תחומי אורֵח" שונים כגון מיומנויות גלובליות, פתרון בעיות, אוריינות פיננסית ועוד. במחזור המחקר האחרון (PISA 2022) היה התחום האורח חשיבה יצירתית.

הרציונל מאחורי הערכת חשיבה יצירתית במסגרת פיזה
חשיבה יצירתית היא מיומנות שמעוגנת בידע ופרקטיקה אשר מאפשרת לאנשים תוצאות טובות ויעילות יותר, גם אל מול אתגרים ומגבלות. ארגונים וחברות ברחבי העולם מסתמכים יותר ויותר על חדשנות ויצירת ידע כדי להתמודד עם אתגרים עכשוויים, והדבר מדגיש את הצורך בחשיבה יצירתית כמנוע לקידום התרבות האנושית בתחומים מגוונים.

לכל אדם יש פוטנציאל לחשוב באופן יצירתי, וחשיבה יצירתית יכולה לשפר יכולות רבות אחרות. הערכת חשיבה יצירתית במסגרת פיזה עשויה לעודד שינויים חיוביים בפדגוגיה ובמדיניות חינוכית ולספק לקובעי מדיניות כלי הערכה מהימנים ותקפים לקבל החלטות מבוססות ידע.
 

הגדרת חשיבה יצירתית ומרכיביה
לצורך מדידתה בפיזה 2022, חשיבה יצירתית מוגדרת כיכולת לעסוק באופן פורה ויעיל בהעלאה, בהערכה ובשיפור של רעיונות שיכולים להביא לפתרונות מקוריים ויעילים, ליצירת ידע חדש ולביטויים של דמיון המשפיעים על העולם. המחקר התמקד בתהליכי חשיבה יצירתית שאפשר לצפות להם מתלמידים בני 15. מטרתו לתאר את המידה שבה תלמידים מסוגלים לחשוב בצורה יצירתית כאשר הם מחפשים רעיונות או מביעים אותם, ולבחון כיצד היכולת לחשיבה יצירתית קשורה לגישות לימודיות, פעילויות בית-ספריות ומאפיינים אחרים של מערכות חינוך שהוערכו בשאלוני ההקשר הנלווים שאותם מילאו התלמידים ומנהלי בתי הספר.

המחקר נבנה כך שיספק מידע בין-לאומי בר-השוואה ובעל השלכות ברורות על מדיניות חינוכית ופדגוגית, ולכן נבחרו תחומי תוכן שקרובים לנושאים שנלמדים במסגרת חינוך חובה. המשימות נבנו כך שידמו לפעילויות אמיתיות שבהן עוסקים תלמידים בכיתה ומחוצה לה.

תחומי התוכן הרחבים שנמדדו הם הבעה יצירתית ויצירת ידע ופתרון בעיות יצירתי. הבעה יצירתית כוללת משימות שבהן התלמידים התבקשו להביע את עולמם הפנימי ולהציגו לאחרים, והיא נחלקה לשני תתי-תחומים: הבעה בכתב והבעה חזותית. במשימות הבעה בכתב התלמידים התבקשו לכתוב בצורה חופשית שמבוססת על דמיון; ליצור רעיונות במגוון פורמטים כתובים תוך התייחסות לגירויים שונים, כמו קריקטורות בלי כיתוב או איורים; ולשפר בצורה יצירתית רעיונות קיימים שהוצגו במשימה.

במשימות הבעה חזותית התלמידים התבקשו ליצור עיצובים חזותיים באמצעות כלי עיצוב דיגיטלי; להפיק רעיונות שמבוססים על התרחיש והגריינים ביחידת המבחן ועל הכלים שעומדים לרשותם; ולהציע שיפורים מקוריים לצורות שונות של הבעה חזותית שהוצגו להם במשימה בהתאם להוראות.

בהשוואה להבעה יצירתית, תחום הידע של יצירת ידע ופתרון בעיות יצירתי מזמן שימוש פונקציונלי יותר בחשיבה יצירתית במטרה לחקור שאלות פתוחות או להציע פתרונות לבעיות (שאינן מחייבות פתרון יחיד). בתחום זה חשיבה יצירתית היא אמצעי להשגת מטרה, ופתרונות שמושגים באמצעותה הם מקוריים, חדשניים ויעילים.

גם תחום ידע זה נחלק לשני תתי-תחומים: פתרון בעיות חברתיות ופתרון בעיות מדעיות. בפתרון בעיות חברתיות התלמידים התבקשו להציע פתרונות לבעיות פתוחות שקשורות בסוגיות חברתיות ולשפר בצורה יצירתית פתרונות קיימים שהוצגו ביחידה לבעיות מסוג זה. פתרון בעיות מדעיות מצריך מהתלמידים לפתור בעיות פתוחות בהקשר מדעי; להפיק השערות או פתרונות לבעיות מדעיות בהתבסס על התרחיש שניתן ביחידה; ולהציע שיפורים מקוריים לניסויים או לפתרונות לבעיות מדעיות שמוצגים בגריין.

מודל הכשירות של חשיבה יצירתית
מודל הכשירות של חשיבה יצירתית במחקר פיזה 2022 מחלק את חשיבה יצירתית לשלושה היבטים: 

• העלאת רעיונות מגוונים – היכולת להעלות כמה רעיונות רלוונטיים שונים זה מזה.

• העלאת רעיונות יצירתיים – היכולת להעלות רעיונות או לנקוט גישות שלא רבים היו חושבים עליהם.

• הערכה ושיפור של רעיונות – היכולת להעריך רעיונות נתונים ולשפר או לפתח אותם בדרכים שלא רבים היו חושבים עליהן.