תמר קנת-כהן, מאיר ברנרון וכרמל אורן פרסמו דו"ח מחקר חדש על תוקף והוגנות מערכת המיון להשכלה הגבוהה, בהוצאת מאל"ו (מרכז ארצי לבחינות והערכה).

המוסדות להשכלה גבוהה בישראל אינם יכולים לקבל ללימודים, לפחות בחלק מהחוגים, את כל מי שפונה אליהם, כיוון שמספר המועמדים עולה על מספר המקומות המוצעים בהם. הגישה המקובלת בהם היא מתן זכות קדימה בקבלה למועמדים שצפויים להיות בעלי ההישגים הגבוהים ביותר בלימודים.

​

כדי לחזות את הישגיהם של המועמדים, נעזרים מרבית המוסדות בציוני הבחינה הפסיכומטרית ובציוני תעודת הבגרות: הם מחשבים לכל מועמד ציון קבלה הנקרא 'ציון סֶכֶם', המבוסס על ציון הבחינה הפסיכומטרית ועל ציוני תעודת הבגרות. המועמדים לכל חוג לימודים מדורגים לפי ציון הסכם שקיבלו, והגבוהים ביותר במדרג (שמספרם נקבע על פי מספר המקומות בחוג) מתקבלים ללימודים.

​

מדיניות קבלה זו עולה לעיתים תכופות לדיון ציבורי, אשר בו מושמעות ביקורות שונות על השיטה הקיימת, ובמיוחד על השימוש בבחינה הפסיכומטרית. בין היתר מועלות תהיות בנוגע לכושר החיזוי של הבחינה הפסיכומטרית את הישגי המועמדים בלימודים הגבוהים בכלל, ובתחומי לימוד שונים בפרט, ולתרומתה לחיזוי מעבר לתעודת הבגרות. כמו כן, עולות לעיתים טענות שמערכת המיון, והבחינה הפסיכומטרית בפרט, מוטה לרעת קבוצות מועמדים שונות (שמאופיינות על פי מגדר, שפה, או משתנים אחרים).

​

החוקרים, שלושתם מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) מבקשים לענות לטענות אלה על ידי הצגת ממצאים עדכניים ממחקרם על התוקף וההוגנות של מערכת המיון לאוניברסיטאות בישראל.

​

המחקר מתבסס על ניתוח ההישגים בלימודי שנה א' של סטודנטים שהחלו את לימודיהם בשנים 14/2013-16/2015. כיון שאלה מחזורי הלומדים הראשונים שכוללים סטודנטים אשר נבחנו בבחינה הפסיכומטרית אחרי השינויים שהוכנסו בה ב-2012, ניתן היה לבדוק במחקר הזה גם את תוקף הניבוי של שני ציונים כלליים בבחינה הפסיכומטרית שהוכנסו לשימוש באוקטובר 2011 – ציון בדגש מילולי וציון בדגש כמותי – ושל ציוני הסכם המבוססים עליהם.

נמצא שבתחומי לימוד מילוליים יש יתרון, במונחי תוקף, לציונים בדגש מילולי ובתחומי לימוד כמותיים יש יתרון לציונים בדגש כמותי. מסקנת החוקרים היא שממצאים אלה מצדיקים את ההמלצה להשתמש בציונים בדגש מילולי בהחלטות הקבלה לתחומי לימוד מילוליים ובציונים בדגש כמותי בהחלטות הקבלה לתחומי לימוד כמותיים.

​

בבדיקת ההוגנות בברירה כלפי נשים (לעומת גברים) וכלפי נבחנים בערבית (לעומת עברית) נמצאה הטיה זניחה לטובת הנשים; ונמצא שציון הסכם מוטה לטובת הנבחנים בערבית (כשמידת ההטיה היא בין הטיה ניכרת לטובה שמקורה בממוצע הבגרות ובין הטיה לטובה שמקורה בציון הפסיכומטרי).

​

מסקנתם של החוקרים היא שממצאי התוקף וההוגנות תומכים בשימוש בכלי המיון הקיימים, ומחזקים את ההמלצה להשתמש בחזאים מרובים בתהליך הברירה להשכלה הגבוהה.