
מידעונט אפי
גיליון 5
דבר העורכת
חברות יקרות וחברים יקרים,
אני מקווה שאתם כבר מודעים לכך שהמידעונט של אפי הוא מידעון מקוון של האגודה הפסיכומטרית הישראלית, שנועד לשמש כבמה לחילופי מידע, ידע ודעות בין כל המתעניינים והעוסקים במבחנים, במדידה ובהערכה בכלל, וחברי האגודה בפרט.
שלושת הגיליונות הראשונים של המידעונט עלו לאתר של אפי במהלכה של שנת 2020, שנת הקורונה, והרביעי באביב 2021 – לאחר הפסח הראשון שכבר אפשר היה לחגוג אותו ביחד, מחוסנים ומחדשי-תקווה שאנו בדרך לרסן את המגפה.
למרבה הצער כיום המגיפה שוב מרימה ראש, במתכונת חדשה ("דלתא"), אבל גם התקוות לריסונה חוזרות ומתחדשות.
כעת, שי לחודש החגים של כניסת השנה החדשה תשפ"ב, מוגש לכם הגיליון החמישי ובו הפינות הבאות:
-
פינתו של היו"ר המכהן של אפי, שבה הוא מדווח בהרחבה על מה שקרה וקורה באגודה.
-
"באמצע הדרך" – שלב נוסף במחקר המסקרן על מדידת סקרנות, שעל שלבו הראשון סופר בגיליון הראשון של המידעונט.
-
"חם מן התנור" - שני פרסומים חדשים ומעניינים במיוחד של חברי אפי
-
הפרסום הראשון הוא מאמר על שילוב שיטות פסיכומטריות וניתוח נתוני-עתק בתהליכי הערכה בתחום המיון והייעוץ התעסוקתי והארגוני.
-
השני הוא דו"ח העוסק בהרחבה, על בסיס סקירת ספרות, בהערכה ומדידה בקורסים מקוונים MOOCs.
-
-
"פינת המומחה" – על קבוצת פייסבוק שהוקמה במטרה לשמש במה למשתמשים בתוכנה לסקרים מקוונים (Qualtrics) אשר נתקלים בבעיות בתוכנה, ולהציע פתרונות.
-
"כאש בשדה קוצים" - פינה המוקדשת לעיסוק בנושאים בוערים הקשורים לתחום שלנו. הפעם שניים כאלה:
-
האחד הוא שאלת התוקף והוגנות של מערכת המיון להשכלה הגבוהה בישראל. מוצג כאן מחקר חדש העוסק בכך.
-
השני הוא דיווח על שינויים בתחום האבחונים והמיונים השנויים במחלוקת של המתגייסים לצה"ל .
-
-
פינת ה"מבזקים" - מכילה לקט של ידיעות על שורה של כנסים רלבנטיים – פא"פ, היברידיים או מקוונים – שיתקיימו בארץ ובחו"ל במהלך תריסר החודשים הבאים.
בנימה אישית, גילוי נאות: הפעם קצת הרחבתי במידע על כנסים מסוימים (למשל, המיקוד שלהם, נקודת המוצא וכו') – וגם הפניתי פה ושם את תשומת לבכם לחידושים או נקודות-עניין מיוחדות. זאת מפני שאני מאמינה שאחת הדרכים החשובות להתפתחות מקצועית שוטפת היא השתתפות - אקטיבית כמו גם פסיבית - בכנסים מקצועיים. מה גם שכיום, עם המעבר לכנסים מקוונים, אפשר להשתתף בהם מהבית/מהמשרד, בלי עלויות של טיסות-לינה-אש"ל וכו'.
אנא קראו, העירו והגיבו על דברים המופיעים בגיליון הזה, כמו גם באלה שקדמו לו ובאלה שיבואו אחריו - ובכך תסייעו לקדם את מעמדו כבמה משמעותית לחילופי ידע ודעה בין כל המתעניינים והעוסקים בהיבטים השונים של הפסיכומטריקה.
בפנייתכם/ן (אל ritasever9@gmail.com) נא זכרו לציין שם, תואר אקדמי, השתייכות אקדמית/ארגונית, כתובת דוא"ל ומספר טלפון להתקשרות.
תודה,
ושולחת לכם את איחולי לשנה טובה ומבורכת, שנת צמיחה והתפתחות מקצועית - וכמובן הרבה בריאות.
ד"ר ריטה סבר
עורכת המידעונט והיו"רית הנבחרת של אפי
ספטמבר 2021
"מבזקים"
לקט של מידע על כנסים שיתקיימו בשנת תשפ"ב
בשנת 2021
ספטמבר
כנס EES2021 - בתאריכים 6-10.9.21
הכנס הדו-שנתי של אגודת ההערכה האירופית (European Evaluation Society) שהיה אמור להתקיים בקופנהגן פא"פ ב-2020, נדחה לספטמבר 2021 והפך למקוון:
EES Goes Virtual: Evaluation in an Uncertain World: Complexity, Legitimacy and Ethics
ההרשמה פתוחה - ראו בקישור זה
שימו לב: בחודש הבא (אוקטובר) צפוי להתפרסם קול קורא להגשת הצעות לכנס הבא
אוקטובר
כנס IACAT - נדחה מהתאריכים 10-12.10.21 לשנת 2022
הכנס השמיני של האגודה הבינלאומית למבחנים ממוחשבים אדפטיביים:
The International Association for Computerized Adaptive Testing (IACAT)
שתוכנן להתקיים (פא"פ) במשך שלושה ימים 10-12.10 בפרנקפורט, גרמניה, באוניברסיטת גתה. נדחה, בגלל המגפה המתחדשת, למועד שטרם נקבע בשנת 2022.
*******
כנס NCME - בתאריכים 21-22.10.21
The 4th NCME Special Conference on Classroom Assessment
כנס מיוחד (רביעי) של NCME על הערכה בכיתה, מקוון.
נקודת המוצא – הצורך להתמודד עם הפער הקיים בין הידע המצטבר מהמחקר, התאוריה ועקרונות המדידה ובין מה שבפועל מיושם בכתות; בין היתר בגלל השונות גבוהה, המורכבות ואי-הוודאות המאפיינים קונטקסטים כיתתיים.
המטרה - לתרום לעיצוב המחקר בתחום הזה באופן שיהיה רלבנטי יותר לאתגרי המדידה וההערכה שבפניהם ניצבים המחנכים בכיתותיהם.
נובמבר
בתאריכים 1-2.11.21 - NBME כנס
NBME online conference – Natural Language Processing in assessment
כנס מקוון על שימוש ב-NLP (כלומר natural language processing) במדידה והערכה חינוכית, יתקיים ב-1-2.11.21 ויכלול מגוון רחב של נושאים הקשורים בשימוש של הערכה בעיבוד שפה טבעית:
…a wide range of topics related to the use of natural language processing in assessment including: automated scoring of written and spoken responses, automated item generation, assessing writing quality, predicting item characteristics, bias and validity, and potential dangers and challenges related to the use of NLP in assessment.
לתשומת לב:
מועד אחרון להרשמה לכנס – 1.10.21
*******
כנס IEA IRC2021 - בתאריכים 16-18.11.21
כנס המחקר ה-9 של האגודה הבינלאומית להערכת הישגים חינוכיים:
International Association for the Evaluation of Educational Achievement
תוכנן להתקיים ביוני 2021 פא"פ באבו-דאבי, אבל יתקיים בסופו של דבר במתכונת היברידית, בדובאי - בימים 16-18.11.21, ולפניו יהיו יומיים של סדנאות על ניתוח שניוני של נתונים.
ההרשמה נפתחה.
בשנת 2022
ינואר
כנס אפי 2022 – בתאריך 17.1.22
הכנס השנתי ה-18 של אפי יתקיים ב- 17.1.22 באזור ירושלים (במלון יערים במעלה החמישה), אלא אם כן יומר למתכונת מקוונת בגלל אילוצי הקורונה המתחדשת.
אפריל
כנס AERA2022 - בתאריכים 22-25.4.22
הכנס השנתי של האגודה האמריקאית למחקר חינוכי יתקיים בסן דיאגו, קליפורניה תחת הכותרת:
Cultivating Equitable Education Systems for the 21st Century
*******
כנס NCME2022 - בתאריכים 22-25.4.22
הכנס השנתי של המועצה האמריקאית למדידה בחינוך (National Council for Measurement in Education) יתקיים בסן דיאגו, קליפורניה, תחת הכותרת:
TURN THE PAGE – THE NEXT CHAPTER FOR EDUCATIONAL MEASUREMENT
חידוש מעניין: הפעם, בנוסף לפורמטים הרגילים (הרצאות, פוסטרים וכו') יש גם פורמט חדש שאפשר להגיש לו הצעות - Demonstrations, שזה תיאורו:
New for 2022 -
-
No paper required
-
Focused on instruments, apps, classroom lessons, and other novel tools
-
Few restrictions on format
יוני
כנס EES2022 - בתאריך 6.10.22
הכנס הדו-שנתי ה-14 של אגודת ההערכה האירופית (European Evaluation Society) שהיה אמור להתקיים פא"פ בקופנהאגן ב-2020, נדחה כאמור לספטמבר 2021 והפך מקוון.
ב-2022 הוא שוב מתוכנן להתקיים במתכונת הפיזית (פא"פ) בקופנהגן, תחת הכותרת:
Evaluation in an uncertain world: Complexity, Legitimacy and Ethics
יולי
כנס IMPS2022
הכנס השנתי של האגודה הפסיכומטרית האמריקאית (Psychometric Society) שתוכנן להתקיים באוניברסיטת מרילנד ביולי 2021 הפך למקוון.
ביולי 2022 אמור להתקיים במתכונת פא"פ – אבל, שימו לב! - באוניברסיטת בולוניה באיטליה!
עוד ב-2022
IACAT
נדחה מהתאריכים 10-12.10.21 לשנת 2022
הכנס השמיני של האגודה הבינלאומית למבחנים ממוחשבים אדפטיביים,
The International Association for Computerized Adaptive Testing (IACAT),
נדחה, בגלל המגפה המתחדשת, מאוקטובר 2021 למועד שטרם נקבע בשנת 2022.
"באמצע הדרך"
שלב נוסף במחקר של מדידת הסקרנות
ד"ר הלנה קימרון מספרת על -
פרויקט מחקרי: "סקרנות וחדוות למידה: מה? מדוע? וכיצד לטפח אותה?"1
מנוחה בירנבוים1, פאדיה נאסר-אבו אלהיג׳א1, חני שלטון2, הלנה קימרון3, רובנה רוסנסקי4 ונריה שחור2
(1אוניברסיטת תל אביב; 2האוניברסיטה הפתוחה; 3אבני ראשה; 4מכללת לוינסקי)
זהו פרויקט של מחקר רב-שלבי שמטרתו להעמיק את ההבנה לגבי טבעה של סקרנות רב-ממדית ולהמשיג את חדוות הלמידה. זאת כדי לעצב תכניות התערבות לעידוד חדוות למידה בקרב מורים, מנהלי בתי ספר ותלמידים ובתוך כך לממש את הפוטנציאל של הערכה לשם למידה (הל"ל) לקדם פיתוח מקצועי של מורים ולטפח כישורי לומדים הנדרשים במאה ה-21.
בגיליון מס' 1 של המידעונט דיווחנו על השלב הראשון של הפרויקט2.
לאחרונה התפרסם מאמר המהווה שלב נוסף בפרויקט, שכותרתו:
"במילותיהם: סקרנות כפי שמתבטאת באוטוביוגרפיות של מדענים וממציאים נודעים"3
במחקר זה אספנו עדויות אודות סקרנות מתוך אוטוביוגרפיות של מדענים וממציאים מפורסמים שנכתבו במאות ה-20 וה-21. ניתחנו את האוטוביוגרפיות בחיפוש אחר ביטויים אותנטיים לחמישה ממדי הסקרנות שהוצעו ע״י קשדן ועמיתיו (Kashdan et al., 2018, 2019) וכן אחר מאפיינים אישיותיים נוספים.
במהלך המחקר נבנו פרופילים של גורמים הקשריים ואישיים אשר הובילו מדענים סקרנים למומחיות יוצאת דופן בתחומם. באמצעות ניתוחים סטטיסטיים התקבלו שלושה פרופילים מובחנים של גורמים אלה:
-
את הפרופיל הראשון כנינו "נולדו עם כפית זהב בפה". הוא מתייחס למדענים אשר גדלו במשפחות מבוססות יחסית, חלקן של מדענים, אשר בנו עבור כותבי האוטוביוגרפיה סביבה אינטלקטואלית בעלת אינטראקציות משמעותיות החושפת אותם למגוון רחב של תחומים והתנסויות. המשתייכים לפרופיל זה מזכירים דמויות רבות נוספות אשר השפיעו על התפתחותם המקצועית.
-
הפרופיל השני כונה על ידינו "אין דבר העומד בפני הרצון". נכללו בו מדענים מרקע משפחתי קשה. באוטוביוגרפיות הם מתארים אתגרים בחייהם שהובילו אותם להתעניין בתחומים השונים מהותית מהתחומים אליהם נחשפו במשפחותיהם. ללא סיוע מצד אחרים, כותבים אלה מגלים חוסן ונחישות לאורך התפתחותם המקצועית.
-
את הפרופיל השלישי כנינו "למען אהבת הלמידה". המשתייכים אליו גדלו במשפחות תומכות ואוהבות ממעמד חברתי-כלכלי בינוני, אשר מצד אחד סיפקו לילדיהם סביבה בטוחה להתפתחות ומצד שני לא דחפו אותם לכיוון מסוים. מדענים אלה מאופיינים בוורסטיליות גבוהה ובייחוס חשיבות לחקר וללמידה מתוך הנאה.
תרומות המחקר הנוכחי הן בהעמקת ההבנה של המבנה הפסיכולוגי של סקרנות ושל מסלולי התפתחות של סקרנים נודעים (מדענים וממציאים) וכן מבחינה מתודולוגית, בחידוד היתרונות והמגבלות של מידע המופק מאוטוביוגרפיות.
אנו נמצאות כעת בעיצומו של שלב הבא בפרויקט, בו אנו מראיינות דמויות מפורסמות וסקרניות (של ישראלים) מחמישה תחומי עיסוק: מדענים, ממציאים, אמנים, מגלים ומטפלים. בנוסף להרחבת תחומי העיסוק, אנו מבקשות במחקר זה לקבל תשובות לשאלות בנושא הסקרנות שלא קבלנו עליהן תשובות מספקות במחקר האוטוביוגרפיות. זאת במטרה לאתר את המבחין בין הקבוצות ואת המשותף להן מבחינת מאפייני הסקרנות.
[1] לסקירה קצרה על תכנית המחקר ועדכונים שוטפים
[2] Birenbaum, M., Nasser-Abu Alhija, F., Shilton, H., Kimron, H., Rosanski, R., & Shahor, N. (2019). A further look at the five-dimensional curiosity construct. Personality and Individual Differences, 149, 57-65.
[3] Birenbaum, M., Nasser-Abu Alhija, F., Shilton, H., Kimron, H., Rosanski, R., & Shahor, N. (2021). In their own words: Curiosity as depicted in autobiographies of scientists and inventors. Personality and Individual Differences, 179, 110935 https://www.sciencedirect.com/science/article/abs/pii/S019188692100310X?via=ihub
פינת המומחה
פתרון בעיות בתוכנת Qualtrics
ליאת לב-שלם שעובדת עם תוכנת Qualtrics לבניית שאלונים מקוונים, ומאמינה שעבודה נכונה איתה מייעלת ותורמת בין היתר גם להערכה ומדידה נכונות - פתחה בפייסבוק קבוצת דיון שמטרתה לפתור בעיות בתוכנה ולהיחשף לאפשרויות הרבות של בניית שאלונים באמצעותה. נראה שהקבוצה מעוררת עניין – נכון להיום יש בה כבר 135 חברים.
"חם מן התנור"
שני פרסומים חדשים של חברי אפי
מאמר על שילוב שיטות פסיכומטריות וניתוח נתוני עתק בתהליכי הערכה בתחום המיון והייעוץ התעסוקתיים והארגוניים
בגיליון הטרי של כתב העת "אדם ועבודה" (גיליון 17, עמ' 47-54) התפרסם מאמר של אבי אללוף וצור קרליץ , שכותרתו "התרומה של שילוב שיטות פסיכומטריות וניתוח נתוני עתק לתהליכי הערכה בתחום המיון והייעוץ התעסוקתיים והארגוניים".
אללוף וקרליץ מעלים במאמר שאלה מעניינת ורלבנטית: האם צפוי שגם תחום המיון והייעוץ התעסוקתי-ארגוני, כמו מקצועות אחרים, ישנה את פניו ויישען במידה רבה על שילוב של פסיכומטריקה עם מערכות המבוססות על ניתוח נתוני עתק (big data)?
הם מתייחסים לאפשרות ששימוש בשילוב של פסיכומטריקה וניתוח נתוני עתק עשוי לתרום למיון וייעוץ תעסוקתי-ארגוני. הם בוחנים את האפשרות שהשימוש בנתוני עתק יוביל לכך שבעוד כמה שנים אנשי המקצוע בתחום המיון והייעוץ התעסוקתי והארגוני יעסקו הרבה יותר מכפי שהם עוסקים היום בהיבטים מעשיים של התאמה למשרות ספציפיות, בנוסף לעיסוקם בייעוץ ואבחון תעסוקתי- ארגוני. שאלה נוספת הנבחנת במאמר היא האם אנשי המקצוע ייעזרו משמעותית בתהליכי האבחון וההתערבות גם במאגרי מידע, ובמערכות מחשב מתוחכמות המסוגלות לאתר ביקושים לעובדים בזמן אמת, הכשרות נדרשות, ותחזיות לביקוש עובדים בעתיד?
במאמר מוצגות בעיות אתיות שהפסיכולוגים אמורים להיות מודעים אליהן ולהתריע בפניהן. בעיות אפשריות לשימוש בנתוני עתק בפסיכולוגיה תעסוקתית הן:
-
שיקולים אתיים וחוקיים הנובעים מפגיעה בפרטיות
-
פרשנות לא מתאימה של תוצאות בשל הסתמכות על נתונים לא מייצגים ועל אלגוריתמים שהיועץ אינו מודע לאופן בו הם פועלים
-
הטיות אלגוריתמיות הנובעות מכך שהמחשב "לומד" את ההטיות הקיימות כיום בשוק העבודה ומשקף אותן בהמלצות שלו (לדוגמה, הטיות הנובעות מצבע עורו של המועמד)
הכותבים טוענים כי ידע והבנה בפסיכומטריקה יכולים לעזור בצמצום הבעיות האלו.
דו"ח חדש העוסק בהערכה ומדידה בקורסים מקוונים (MOOCs)
אבי אללוף, סער קרפ גרשון, גיורא אלכסנדרון וענת בן סימון פרסמו לאחרונה דו"ח שכותרתו "הערכה ומדידה בקורסים מקוונים (MOOCS): סקירת ספרות" (בהוצאת מאל"ו).
אפשר למצוא בדו"ח הזה סקירה כללית של מוקים - על מהותם, יתרונותיהם וחסרונותיהם; השוואה בינם ובין קורסים אקדמיים מסורתיים, הצעות לסווגם לקטגוריות ועוד.
בפרק 4, שכותרתו "מאפייני הערכה ושיטות הערכה במוקים", מצאתי בין היתר עניין רב בעיסוק שלהם בהערכה מעצבת כשמדובר במוקים (בסעיף 1.3.4) תחת הכותרת: "תוקף ומהימנות של הערכה מעצבת במוקים".
לשיטתם, הערכה מעצבת מיטבית צריכה לא רק לספק משוב אודות תהליך הלמידה, אלא גם להגביר במקביל את מעורבות הלומד בתהליך. על בסיס התפיסה הזאת הם מציעים להגדיר ממד נוסף של תוקף בהקשר של הערכה מעצבת, והוא המידה שבה מטלת הערכה מקדמת למידה נוספת. הם מבהירים כי התוקף במקרה זה אינו נגזר מהשאלה האם מטלה מסוימת תוכננה מתוך כוונה לעודד למידה, אלא אם המטלה משמשת בפועל את המורה או הלומד באופן המעודד המשך למידה.
הכותבים מציגים טבלה (מס' 7), המתבססת על הספרות שנסקרה, "והיא תוצר חשוב ומשמעותי של הסקירה". הטבלה מציגה, לגבי תשעה מאפיינים של קורס מקוון והערכת הלומדים, את סוג ההערכה המומלץ בהתאם לאופי הקורס.
"כאש בשדה קוצים"
עיסוק בנושאים בוערים הקשורים לתחום המדידה וההערכה
מחקר חדש על תוקף והוגנות של מערכת המיון להשכלה הגבוהה בישראל
תמר קנת-כהן, מאיר ברנרון וכרמל אורן פרסמו דו"ח מחקר חדש על תוקף והוגנות מערכת המיון להשכלה הגבוהה, בהוצאת מאל"ו (מרכז ארצי לבחינות והערכה).
המוסדות להשכלה גבוהה בישראל אינם יכולים לקבל ללימודים, לפחות בחלק מהחוגים, את כל מי שפונה אליהם, כיוון שמספר המועמדים עולה על מספר המקומות המוצעים בהם. הגישה המקובלת בהם היא מתן זכות קדימה בקבלה למועמדים שצפויים להיות בעלי ההישגים הגבוהים ביותר בלימודים.
כדי לחזות את הישגיהם של המועמדים, נעזרים מרבית המוסדות בציוני הבחינה הפסיכומטרית ובציוני תעודת הבגרות: הם מחשבים לכל מועמד ציון קבלה הנקרא 'ציון סֶכֶם', המבוסס על ציון הבחינה הפסיכומטרית ועל ציוני תעודת הבגרות. המועמדים לכל חוג לימודים מדורגים לפי ציון הסכם שקיבלו, והגבוהים ביותר במדרג (שמספרם נקבע על פי מספר המקומות בחוג) מתקבלים ללימודים.
מדיניות קבלה זו עולה לעיתים תכופות לדיון ציבורי, אשר בו מושמעות ביקורות שונות על השיטה הקיימת, ובמיוחד על השימוש בבחינה הפסיכומטרית. בין היתר מועלות תהיות בנוגע לכושר החיזוי של הבחינה הפסיכומטרית את הישגי המועמדים בלימודים הגבוהים בכלל, ובתחומי לימוד שונים בפרט, ולתרומתה לחיזוי מעבר לתעודת הבגרות. כמו כן, עולות לעיתים טענות שמערכת המיון, והבחינה הפסיכומטרית בפרט, מוטה לרעת קבוצות מועמדים שונות (שמאופיינות על פי מגדר, שפה, או משתנים אחרים).
החוקרים, שלושתם מהמרכז הארצי לבחינות ולהערכה (מאל"ו) מבקשים לענות לטענות אלה על ידי הצגת ממצאים עדכניים ממחקרם על התוקף וההוגנות של מערכת המיון לאוניברסיטאות בישראל.
המחקר מתבסס על ניתוח ההישגים בלימודי שנה א' של סטודנטים שהחלו את לימודיהם בשנים 14/2013-16/2015. כיון שאלה מחזורי הלומדים הראשונים שכוללים סטודנטים אשר נבחנו בבחינה הפסיכומטרית אחרי השינויים שהוכנסו בה ב-2012, ניתן היה לבדוק במחקר הזה גם את תוקף הניבוי של שני ציונים כלליים בבחינה הפסיכומטרית שהוכנסו לשימוש באוקטובר 2011 – ציון בדגש מילולי וציון בדגש כמותי – ושל ציוני הסכם המבוססים עליהם.
נמצא שבתחומי לימוד מילוליים יש יתרון, במונחי תוקף, לציונים בדגש מילולי ובתחומי לימוד כמותיים יש יתרון לציונים בדגש כמותי. מסקנת החוקרים היא שממצאים אלה מצדיקים את ההמלצה להשתמש בציונים בדגש מילולי בהחלטות הקבלה לתחומי לימוד מילוליים ובציונים בדגש כמותי בהחלטות הקבלה לתחומי לימוד כמותיים.
בבדיקת ההוגנות בברירה כלפי נשים (לעומת גברים) וכלפי נבחנים בערבית (לעומת עברית) נמצאה הטיה זניחה לטובת הנשים; ונמצא שציון הסכם מוטה לטובת הנבחנים בערבית (כשמידת ההטיה היא בין הטיה ניכרת לטובה שמקורה בממוצע הבגרות ובין הטיה לטובה שמקורה בציון הפסיכומטרי).
מסקנתם של החוקרים היא שממצאי התוקף וההוגנות תומכים בשימוש בכלי המיון הקיימים, ומחזקים את ההמלצה להשתמש בחזאים מרובים בתהליך הברירה להשכלה הגבוהה.
שינויים בתחום אבחוני המיון וההתאמה של המתגייסים לצה"ל
יואב זיתון דיווח לאחרונה ב-YNET על שינויים שעומדים לחול בכלי המיון וההתאמה השנויים במחלוקת שהיו נהוגים בצה"ל במשך עשרות שנים (לקריאת הכתבה שפורסמה בתאריך 11.8.21).
באוקטובר הקרוב יחל צה"ל לבחון מועמדים לשירות (מלשב"ים) במבחני התאמה חדשים ומורחבים כחלופה לדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) ולקב"א ( קבוצת איכות) שעוררו בקורת הולכת וגוברת. בין היתר נטען שהקב"א מעוותת ולא רלוונטית, וכוללת רכיבי אפיון מיושנים שפוגעים בסיכויי ההשתלבות של נערים ונערות מהפריפריה או ממשפחות מרקע סוציו-אקונומי נמוך.
כחלק ממהלכי השינוי רכש צה"ל ממכון ייעודי מאגר של 1,000 שאלות השמה חדשות ועדכניות בכדי לצמצם משמעותית את הסיכוי להטיה בשאלות.
בעתיד אמורה שיטת המיון לכלול גם בחינת רכיבים כמו חוסן נפשי, התמדה, זיכרון עבודה, התמצאות במרחב, יכולות מוטוריות עדינות ועוד; ציון ההתאמה לשיבוץ ייקבע על-ידי פרמטרים נוספים: תכונות אופי של המלש"ב, יכולות עבודה בצוות, כישורי מנהיגות ומוביליות חברתית, תחביבים, ציונים ומגמות לימוד - על בסיס נתונים שיעביר משרד החינוך לצבא; ויש כוונה להשתמש גם בכלים של אינטליגנציה מלאכותית (אלגוריתמיים) שיבחנו את התכונות המשותפות לחיילים ולוחמים שסיימו שירות צבאי בהצלחה, כדי לזהות תכונות אלו גם בקרב מלש"בים ובכך לטייב את השיבוץ שלהם.
מול הטענות שמלש"בים רבים נוהגים לשלם אלפי שקלים למכונים פרטיים עבור "הכנה" לאבחוני הצו הראשון, צה"ל מתכוון להפיץ למלש"בים שאלונים לדוגמה כדי שיוכלו להתכונן לאבחון בצו הראשון. כמו כן, צה"ל יאפשר גם אבחונים חוזרים למלש"בים שיקבלו ציונים נמוכים ויבקשו להיבדק בשנית כדי לשפר את סיכוייהם להשתלב בתפקידים וביחידות איכותיות.
בחינות המיון החדשות, כותב זיתון, הן חלק מרפורמה גדולה באכ"א שנועדה לשיבוץ מלש"בים ומשרתים בצורה רחבה, שוויונית ומדויקת יותר. השינויים בשיבוצים יכללו גם את השירות עצמו, מעבר בין תפקידים ויציאה לקורסים איכותיים. כך למשל, דרישה לעברית תקינה לא תהווה עוד תנאי ליציאה לקורס קצינים, ומלש"בים יוכלו להתמיין במקביל ליחידות שונות מאגפים שונים, כמו ליחידות טכנולוגיות "מתחרות" מאגפי המודיעין והתקשוב.
פינת היו"ר
שלום לחברי האגודה הישראלית לפסיכומטריקה!
מאז המידעונט האחרון הספקנו לחוות מלחמה, להחליף ממשלה, לחשוב שהקורונה נעלמת ולגלות שטעינו. אני מקווה שהקיץ הזה סיפק לנו קצת רגיעה ומנוחה. בינתיים, אספר לכם קצת על מה שקורה באגודה.
בחודשיים האחרונים התקיימו, בפעם הראשונה בתולדות אפי, סדנאות פיתוח מקצועי לחברי האגודה. בעקבות סקר התעניינות שערכנו בקרב החברים הוחלט שתהיה זו סדנת הכרות עם התוכנה הסטטיסטית R. הסדנה נועדה לאנשים שאין להם הכרות עם התוכנה, או כאלו שיש להם ידע בסיסי בשימוש בה. הזמנה להשתתפות בסדנה נשלחה לכל חברי האגודה. סה"כ השתתפו בסדנה 30 אנשים, חלקם מצטרפים חדשים לאגודה.
בימים אלו אנחנו מתחילים גם בהכנות לקראת כנס אפי ה-18 שיתקיים במלון יערים, מעלה החמישה, בתאריך 17.01.2022. היו"רים של הכנס הקרוב הם חנן גולדשמידט וגילי גולדצוויג. אנחנו מתכננים כנס פיסי בו נוכל להיפגש פנים אל פנים כמו שעשינו בשנים טרום הקורונה. אם לקראת מועד הכנס יכנסו לתוקף הגבלות שלא יאפשרו קיום של כנס פיסי, נעבור ככל הנראה לקיים כנס מקוון. נקווה שלא נזדקק לשינוי כזה.
הקול הקורא לכנס נמצא באתר אפי. זה הזמן להתחיל לעבוד על הכנת הצעה לכנס. כבכול שנה אנחנו מציעים מספר מסלולים המאפשרים לעבודות מסוגים ונושאים שונים למצוא את מקומן בכנס. כמו כן, בכנס הקרוב נעניק את פרס אפי לעבודת מחקר בתחום המדידה והערכה. הקול הקורא לפרס נמצא באתר. מוזמנים להפיצו לאנשים רלוונטיים.
לקראת הכנס נקיים גם בחירות לתפקידים באגודה. באפי יש שני תפקידים עוקבים עם שמות דומים: יו"ר מכהן ויו"ר נבחר אשר מחליף אותו עם סיום הקדנציה - ואז בוחרים יו"ר נבחר חדש. בינואר אני מסיים את תפקידי כיו"ר מכהן וריטה סבר, שממלאת כיום את תפקיד היו"רית הנבחרת, תכנס לתפקיד היו"רית המכהנת. על כן, לקראת הכנס הקרוב יש צורך לבחור יו"ר נבחר חדש. יושב ראש האגודה הוא תפקיד חשוב עם השפעה רבה על הנעשה באגודה. אני מציע לכל מי שתפקיד זה עשוי להיות רלוונטי עבורם לשקול להציע עצמם לתפקיד. בנוסף, נקיים בחירות לתפקיד חבר בוועדת ביקורת של המועצה. ישנם תפקידים נוספים שיתפנו בקרוב והודעות על כך יצאו בהמשך.
בקרוב נשלח לחברי האגודה מסמך ובו הגדרות לעיסוקים השונים בפסיכומטריקה. המסמך הוא תוצר של וועדה שעוסקת במהות עיסוקו של הפסיכומטריקאי. המסמך ישלח לחברי האגודה במטרה לקבל תגובות על הגדרת העיסוקים של העובדים בתחום הפסיכומטריקה בארץ. נשמח לשיתוף הפעולה שלכם במתן משוב על המסמך.
כרגיל, אני מזמין אתכם לבקר באתר אפי, לתרום כתבה למידעונט ולהצטרף ולהיות פעילים בקבוצת הפייסבוק שלנו.
נתראה במרחב המקוון, ובקרוב, גם פנים אל פנים!
צור קרליץ
יו"ר אפי